ארגון המיילדות בישראל
כתבות להורים

גברים "יולדים" (מאת נתי רונאל Phd)

א. גברים בהריון
ההריון אמנם מתרחש בגוף האישה בלבד, אולם האב לעתיד אינו חייב להיות רק צופה פסיבי בתהליך נפלא זה, והוא יכול להשתתף בו גם באופן פעיל. ההשתתפות הפעילה של האב בהריון תומכת באישה ההרה בתקופה בה היא זקוקה ביותר לתמיכה זו.

לכן ההשתתפות יכולה לקרב בין בני הזוג לקראת הלידה הצפויה וחווית ההורות המשותפת. כמו כן ההשתתפות הפעילה בהריון מקרבת את האב לעובר ומכינה אותו לאבהות לעתיד. ברוח זו, יותר ויותר גברים חווים את הקשר עם התינוק עוד בהיותו מתפתח ברחם בנות זוגן, וחוויה זו יכולה להתבטא על ידי:

             · ליווי שוטף של כל מהלכי ההריון על ידי האב;

               · מעקב אחר התפתחות הבטן ההרה;

              · מגע עדין בבטן לשם חוויה של תנועות העובר;

               · מעקב אחר השינוי בתנועות בעקבות גירויים חיצוניים שונים;

               · צפייה בתינוק השוחה ברחם באמצעות בדיקת האולטרא סאונד;

               · השתתפות בהכנות לקראת הצטרפותו של התינוק למשפחה;

              · קריאת ספרים על הריון ולידה;

               · השתתפות בצוותא בקורס הכנה ללידה.

 

ב.   גברים בלידה

הלידה היא מאורע דרמטי בחיי היולדת שאת זכרונו (הטוב, אנו מקווים) היא תישא שנים רבות. האב לעתיד אמנם מתרגש לעתים קרובות וחייו גם כן ישתנו לאחר הלידה, אולם בלידה עצמה הוא נחשב בעבר משתתף פסיבי יחסית. האמנם?

השינויים החברתיים בשלהי המאה העשרים פתחו את שערי חדר הלידה לבני הזוג של היולדות. הגברים למדו שיש ביכולתם לסייע, להועיל לבנות זוגם ולהשתתף באופן פעיל בחוויה שתיזכר אצל שניהם לטובה. ההשתתפות הפעילה בלידה מחייבת את בן הזוג לסוג חשיבה שונה מהמקובל בעולם הגברי. חשיבה שמאופיינת בעצם ההימצאות לצד בת הזוג, הוויה תומכת שאינה בהכרח פועלת באופן תועלתני. באופן פרדוכסלי כמעט, דווקא חשיבה והוויה תומכת כזו הן המביאות את התועלת הרבה ביותר. עבור בן הזוג שמלווה את ההריון בשותפות כמעט מלאה (שכן אינו בגופו...) וגם עובר עם זוגתו הכנה ללידה, התמיכה בלידה, החוויה של פשוט להיות ביחד עם זוגתו ברגע הנכון, קלה יותר וקולחת באופן טבעי. ובכל זאת, בפועל, מה עושים?

    אז מה בני זוג יכולים וגם עושים בלידה?

               · פשוט נמצאים עם היולדת ועוברים איתה את הדקות (או השעות, לצערנו), אחת לאחת, בהקשבה, בתמיכה, בהיענות, באהבה;

               · עיסוי - עדין, רגיש מותאם לרצונה;

               · "מקבלים" איתה צירים;

               · מתרגלים בבית שינוי תנוחות ונשימות כדי שבזמן אמת יעלו רעיונות להקלה על הלידה;

               · לומדים להכיר את תיק הלידה כדי לשלוף דברים לפי דרישה או צורך שמתעורר;

               · מייצגים אותה נאמנה בפני הצוות כדי שהיא תוכל להתפנות להתמודדות שלה. ייצוג נאמנה מתבטא כמובן בתיווך רצונותיה וצרכיה ולא בהחלטה על דעת עצמו;

               · נזכרים שהביאו מהבית כל מיני "תרופות קסמים", כגון צמחים או הומיאופתיה, וגם זוכרים להציע לה (להציע, ולא להורות לה) לקחת  מה שהמטפל/רוקח המליצו;

               · אומרים לה בכנות את דעתם - עד כמה היא נפלאה ועושה עבודה נהדרת ואיך ההתמודדות שלה זוכה להערכתם המלאה;

               · מזכירים לה את העובדה הפשוטה, שלמרות שלה זה נראה כאילו לא יסתיים לעולם, אבל הניסיון מראה אחרת, וגם הם עוד מעט יהיו הורים, אחרי הכל;

               · "סתם" נמצאים שם בשבילה - מרטיבים את הפנים, נותנים את בקבוק המים ללגימה, מיטיבים את הכריות אם היא שוכבת, ובעיקר - מלטפים ומחייכים, מחייכים ומחייכים!

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים