חיפוש
דלג על חיפוש
עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

עם הטוסיק קדימה - לידות עכוז

w w w . h a a r e t z . c o . i l

עודכן ב- 10:13 19/07/2009

לידת עכוז | עם הטוסיק קדימה

נשים רבות חושבות שלידת העכוז עברה מן העולם לטובת ניתוח קיסרי, שנחשב למוצא היחיד במקרה שהעובר מחליט להתהפך. אולם רופאים בכירים טוענים שבלא מעט מקרים לידה כזו אפשרית, ואפילו עדיפה על ניתוח. השאלה היחידה היא אם מישהו עוד זוכר איך עושים את זה

מאת ימימה עברון

כשנעמה באומגרטן-שרון באה לבית החולים "הדסה הר הצופים" כדי ללדת את בנה הבכור לפני שנתיים, היא היתה בתחילת השבוע ה-35, שעה אחרי ירידת מים ובפתיחה של עשרה סנטימטר. אלא שהעובר היה ממוקם עם העכוז לכיוון היציאה, והצוות בבית החולים הבהיל אותה לחדר הניתוח, לניתוח שהסתבך.

לידת עכוז נחשבת למצב פתולוגי. מכיוון שהראש הוא האבר הגדול ביותר של העובר, שאמור לפלס את הדרך לשאר הגוף, שהמצב הפוך קיים חשש שהראש לא יצליח לצאת. לדברי הפרופסור ארנון ויז'ניצר, מנהל מחלקת נשים ויולדות א' בבית החולים סורוקה בבאר שבע, בשנים 2006-2008 התקיימו בסורוקה בין 68 ל-70 לידות עכוז וגינליות מדי שנה, כחצי אחוז מכלל הלידות בבית החולים. בדרך כלל היו אלה יולדות שהגיעו ברגע האחרון ואי אפשר היה כבר להכניס אותן לניתוח.

גם הפרופסור מרק גלזרמן, מנהל בית החולים לנשים ב"בילינסון", לא יבהיל יולדת לחדר הניתוח אם תגיע בפתיחה מלאה. "במצב כזה", הוא אומר, "יש להעדיף לידה וגינלית, ובלבד שיהיה במקום מי שיידע ליילד לידת עכוז".

במאמר שכתבו בשנת 2000, השוו וולטר ומארי האנה, בין לידות עכוז וגינליות לניתוחים קיסריים מתוכננים כשהעכוז מקדים את הראש. מסקנתם היתה שהדרך הבטוחה יותר ללדת היא בניתוח קיסרי, בשל נתוני תמותה ותחלואה גבוהים יותר בקרב עוברים ויילודים בלידות וגינליות. מאז פרסום המאמר, כמעט שהפסיקו ליילד לידות עכוז בעולם, ולכן התנאי שפרופסור גלזרמן מציב בעייתי: כי יש מעט מאוד רופאים שיודעים ליילד כך.

מאוחר יותר החלו להישמע קולות המפריכים את העמדה המוצקה הזאת. הפרופסור גלזרמן עצמו פירסם ב-2005 מאמר שבו ביקר את המתודולוגיה של המחקר עליו התבסס המאמר של האנה. לדבריו, במחקר נכללו עוברים שלא עמדו בקריטריונים המקובלים ללידת עכוז בטוחה. בנוסף, היו הבדלים משמעותיים ברמת הטיפול במרכזים הרפואיים שהשתתפו במחקר. וחשוב במיוחד - הבדלים בשיעור תחלואת היילודים, שהיו הגורם שבגינו הומלץ לעבור לניתוחים קיסריים, לא היו קיימים עוד במעקב אחרי אותם תינוקות כעבור שנתיים.

בחודש שעבר פירסמה החברה למיילדות בקנדה המלצות, בהן קבעה כי ההחלטה להפסיק את לידות העכוז הווגינליות היתה פזיזה. אולם בזמן שחלף, מיומנות היילוד במצגי עכוז הלכה ונעלמה. ועדיין יש בתי חולים כמו סורוקה, שבהם הסבירות לכך שאישה תגיע בשלבים מאוחרים של לידה פעילה ובמצג עכוז גדולה יותר בשל המרחקים מבית החולים. לפחות בשביל אלה חשוב לשמר את המיומנות.

"זה חלק מההכשרה של המתמחים אצלנו", אומר הפרופסור ויז'ניצר, "ובכל זאת, בשל מיעוט המקרים המיומנות הולכת ונשכחת". את המיומנות הנדרשת אפשר ללמוד על בובות, ניתוחים ובזכות אותן נשים שלא מוכנות לוותר על זכותן ללדת בלידה רגילה, ואותם רופאים המאפשרים להן את זה מראש.

המלצה לא שגרתית

עידית שחר ממודיעין ויסמין סיון מגבעתיים בחרו לשלם לרופא פרטי ובלבד שלא ייאלצו לעבור ניתוח. רופא הנשים של שחר נתן לה המלצה לא שגרתית: לנסות קודם כל לידת עכוז וגינלית, לפני ניתוח. "השיקול ללידה וגינלית היה תועלתני, לא רציתי להתאושש מניתוח כשבבית יש לי עוד שני ילדים ותינוק חדש", אמרה שחר. לדבריה, הלידה עברה באופן חלק יחסית. "אם לא היו אומרים לי, לא הייתי יודעת שהעכוז יצא ראשון".

מצג העכוז קילקל לסיון את תוכניותיה ללדת בבית. ד"ר ולדימיר פלוטקין מבית החולים "שערי צדק" בירושלים, שיילד הן את סיון והן את שחר, הוא תומך נלהב בשימור המיומנות הנדירה. התנאים שהוא מציב ללידת עכוז הם: מצג עכוז מלא או חלקי; משקל העובר מוערך בפחות מ-3.7 קילו; הראש בכיפוף קדימה והאשה לא עברה ניתוח קיסרי בעבר. לעומתו, הפרופסור חיים יפה, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית חולים "ביקור חולים" בעיר, לא נרתע מלידות עכוז גם אחרי ניתוח קיסרי בלידה קודמת. ביקור חולים הוא היחידי בארץ שלא אימץ את המלצות המאמר משנת 2000, והמשיך לבצע לידות עכוז כשגרה.

"זה חשוב לאוכלוסייה שאנחנו משרתים, אוכלוסייה חרדית שבשבילה ניתוח משמעותו הגבלת מספר הילדים", מסביר יפה. "כיום כ-30% מהנשים שעובריהן במצג עכוז המגיעות לבית החולים יולדות בלידה נרתיקית (בין 30 ל-40 לידות בשנה). הלידה מתבצעת בחדר ניתוח, בו נמצאים שני רופאים מיילדים, אחד בכיר, ורופא ילדים". עם זאת, אומר הפרופסור יפה, "לא כל הרופאים הבכירים נוטים ליילד לידת עכוז, ומי שלא רוצה אי אפשר לחייב אותו".

כשנעמה באומגרטן-שרון רצתה לתקן את חוויית הלידה הראשונה שלה, היא גילתה שוב שהעובר שלה במצג עכוז. לאחר ניסיון היפוך כושל היא פנתה ליפה. "זו לא היתה לידת חלומות", היא מספרת, "הייתי על הגב עם רגליים בסד, כמו בשנות ה-60, ואלמלא הגעתי בשלב מתקדם של הלידה גם היו דורשים ממני לקחת אפידורל, אבל לא הספיקו. ובכל זאת זה היה כמו שרציתי - לידה ולא ניתוח".

יסמין סיון, עידית שחר ונעמה באומגרטן-שרון אינן היחידות. יפה מדגיש כי לבית החולים באות יולדות מכל הארץ, גם חילוניות, ובלבד שלא יפסידו את חוויית הלידה. אבל על מנת לשפר את המיומנויות ליילוד בלידות עכוז, על הצוות העוסק במלאכה לצבור ניסיון. פרופ' גלזרמן אינו מופתע ממיעוט המקרים בהם בוחרים רופאים ליילד לידת עכוז. "כשהסיכוי לתביעה גדול יותר בלידה רגילה מאשר בניתוח, רופאים ממעטים לקחת סיכונים ומעדיפים בהרבה לקבוע ניתוח מתוכנן", הוא אומר.
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©

סגור חלון
עבור לתוכן העמוד