חיפוש
דלג על חיפוש
עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

נגיעה אחת רכה

יום הכיפורים שתיים לפנות בוקר. שום דבר לא הכין אותה לכך שהיא תלד עכשיו. בעיני רוחה היא ראתה את עצמה עוברת את הצום ומגיעה במוצאי יום הכיפורים ללידה מסודרת עם אפידורל ועם המיילדת אותה בחרה. חוויה מתקנת לאחר הניתוח הקיסרי הדחוף בלידה הקודמת, אך הצירים תקפו אותה בלילה. האם להיכנס לאוטו וליסוע למרות יום הכיפורים? הנסיעה ארוכה, אולי אפשר לחכות? לילד אצה הדרך, אין לו זמן הוא רוצה להספיק להיוולד בקדושת יום הכיפורים.
מבלי שיהיה זמן לחשוב או להתכונן, הלידה התקדמה במהירות. 4,5,10 ס"מ ורק כשעה עברה מאז דרכה כף רגלה בקבלה..... אין אפידורל, אין המיילדת אותה ביקשה, מוקפת אנשים זרים.....
היא לא הייתה היולדת שלי. הייתי עימה מספר דקות כאשר הרופא ביצע סקירה של חלל הרחם ושל הצלקת עקב הלידה החטופה ומצבה לאחר ניתוח קיסרי. החזקתי לה את היד, ניסיתי להרגיעה מעט. סקירה ללא הרדמה אינה משימה של מה בכך....
לאחר מספר ימים ניגשה אלי אותה המיילדת שלא הספיקה להגיע ללידה. היולדת לא הפסיקה לדבר על העזרה הרבה שנתתי לה וכמה הנוכחות שלי הייתה משמעותית עבורה. ואני? לא עשיתי דבר. יד מרגיעה ומספר מילים.
זכינו להיות במקום בו אנו נוגעים בחייהם של אנשים ברגעים הכי משמעותיים עבורם. כאשר אני מלווה יולדת מתחילת הלידה ועד סופה אין לי ספק שאני חלק בלתי נפרד וחשוב מהחוויה. מדהים לחוש כיצד אנו הופכים לחלק משמעותי כל כך מהחוויה  גם כאשר המגע הוא מזערי, חולף, כשותפים ללידה של מיילדת אחרת, כמגישי עזרה לרגע, כשמיילדת זקוקה לזה.
ברגעים הכי משמעותיים של החיים, כל קרן אור באפלה היא אור גדול. וכל מילה לא שקולה יכולה ליצור צלקת באותה הנשמה. גם אם דרכינו מצטלבות לרגעים ספורים בלבד, עלינו לדעת שגם למפגש הרגעי הזה, משמעות עמוקה עבור כל אישה ואישה. כל מפגש הוא מתנה.
מסתבר כי למרות שהיולדת לא הייתה שלי – אני בהחלט הייתי שלה....
דרג את הכתבהדירוג כתבה נגיעה אחת רכה: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
עבור לתוכן העמוד