יומני היקר 3/ השעון...

1.4.04

יומני היקר

השעון!- לפעמים ברכה, בדרך כללקללה...

במודל המיילדותי, מתייחסים לזמן בתהליך הלידהבאופן רחב וגמיש.כשהכל בסדר- כשהעובר מרגיש טוב והאם מתמודדת יפה עם ציריה (או מחכה בסבלנות להתגברות הצירים)- למה השעון צריך לקחת תפקיד כל כך משמעותי בחדר לידה?

אצלינו:

-הרופא צריך לדווח בכתב כל שעה-שעתיים על מצב היולדת , כולל מצב התקדמותה.

אם זו אישה שקיבלה אפידוראל או פטידין,חובה לבדוק אותה כל שעתיים לפחות.אם זו אישה בלידה טבעית, לפעמיםמסתפקים בזה שהמיילדתאומרת "אני רואה שהצירים מתחזקים, וגם היולדת וגם אני מעדיפות שעדיין לא אבדוק אותה".אך עדיין יש רופאים ש "קשה להם עם זה", וכאן מתחיל ה"מאבק הסמוי", הרבה פעמים הצורה לא סמויה בכלל....

-יש לנו מדיניות מבורכת המאפשרת לאישה עם ירידת מים לחכות בסבלנות רבה לתחילת הצירים.במחקר בינלאומי שכלל 5000 נשים,הראו שאין הבדל במקרים של זיהומים, גם אם האישה מחכה 48 שעות- אצלנו ממליצים בחום לקחת זירוז אחרי 24 שעות, (מ 18 שעות של ירידת מים היא מקבלת אנטיביוטיקה למניעה),אך מאפשרים לה לחכות עוד יותר אם היא רוצה.זו המדיניות אצלנו.אז למה עדיין יש רופאים שמרגישים שהם משרתים את אותן הנשים שבוחרות לחכות, בזה שהם מתחילים אפילו אחרי 12- 18- 24 שעות ללחוץ עליהן:"את בעצם רוצה ללדת, לא?" וגם"בסקרים הראו שנשים שלקחו זירוז מוקדם יותר היו יותר מרוצות" (מחקר אחד מתוך 18 הראה את זה, ומכיוון שרוב הנשים בעולם המערבי עדיין רוצות "ללדת ולגמור את זה עם זירוז ואפידורל בבקשה",ברור שהן יהיו מרוצות שהתחילו את הזירוז מוקדם...!)

ויש רופאים, שללא בושה מתחילים להזכיר את המילים "סכנה של זיהום" אפילו אחרי כ 8-12-24 שעות...למה?למה המילים "לחכות בסבלנות , הגוף של האישה יודע ללדת- הגוף יפתח את הצירים מעצמם לרוב" מפחיד אותם כך כך?האם זה יכול להיות בגלל הרגשת חוסר שליטה על התהליך, על האישה...?

-לפעמים אישה מגיע עם 3 ס"מ פתיחה, מתקבלת, וציריה נחלשים, והיא מפסיקה להתקדם, קורה, נכון?הרופא מסתכל על השעון ואומר, "כבר עברו 3-4-5- שעות ואין התקדמות"...שוב: "את רוצה ללדת, נכון?..בואי ניתן לך קצת זירוז ותלדי במהירות...." (אני אישית מנסה לשכנע את האישה, לפני בואו של הרופא,שתלך הביתה במקום לקבל זירוז, אך הרבה פעמים היאמושפעת יותר מהרופא...)

זה המטרה שלנו?...ללדת במהירות?

-המקרה הקלאסי של הסתכלות בשעון הוא בשלב שני של הלידה. יש כבר חדרי לידה המאפשרים לאישה להיות בשלב שני של הלידה ים של זמן- העיקר שהעובר מרגיש טוב והאישה עדיין מסוגלת ורוצה ללחוץ.כבר מכירים שיש "שלב התחלתי/ שלב שקט של השלב השני של הלידה", כאשר האישה עדיין לא לוחצת. אך מכיוון שזו לידה טבעית אך הרגשת הלחץ עדיין לא הופיעה, או במקרים של אפידוראל כאשר בהחלט עוד מוקדם מדי ללחוץ... אז למה מודדים את כל השלב הזה לפי הסטופר של השעון?ולמה יש חדרי לידה אשר מאוד גמישים, ומאפשרים שלב שני מאוד ארוך, ועדיין יש חדרי לידה אשר מסיימים הרבה לידות עם וקום- כי האישה לא ילדה לפי הפרוטוקול?

קראתי שד"ר פרידמן, אשר עדיין חיי וקיים בניו יורק,אינו מאושר בכלל ממה שעשו מעקומת- פרידמן.

גם אני לא.

טוב שיש לי למי לקטר,יומני היקר.

אה, ושכחתי להזכיר מתי השעון הוא בגדר ברכה.לא כאשר האישה שאני עובדת איתה כל המשמרת סוף סוף ממש יולדת, עוד 20 -30 דקות והילוד יהיה בחוץ...אז לרובחבל לי לעזוב אותה בגמר המשמרת שלי.

אך לפעמים בכל זאת השעון ,המצביע על סיום המשמרת, הוא ברכה גדולה, כי נגמרו לי הכוחות, הפיזיים והנפשיים, וזה דווקא נפלא שמיילדת אחרת באה להחליף אותי. ובכן - אני רוצה את השעון בחדר לידה רק כאשר זה נוח לי, מה דעתך?

חג שמח ולידות טובות.

דרג את הכתבהדירוג כתבה יומני היקר 3/ השעון... : 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
עבור לתוכן העמוד