חיפוש
דלג על חיפוש
עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

הפרעות נפשיות במהלך ההריון

תקופת ההריון נתפשת בעיני רבים כתקופה שמחה, שבמהלכה מצבה הרגשי של האשה הוא טוב.
הולך ונצבר ידע המראה כי הריון אינו "מגן" מפני מחלות נפש.
התפרצויות של מחלות ידועות או חדשות, מצבי רוח, חרדות והפרעות פסיכוטיות עלולים להופיע בקרב נשים הרות. לדוגמא: כ- 20% מהנשים בהריון סובלות מדיכאון (Minor or major depression), אחוז דומה לזה הקיים בקרב קבוצת גיל זו באוכלוסיה הכללית.
יתרה מזו- יש נטייה להפסיק שימוש בתרופות נוגדות דיכאון בהריון, ולכן יש נטייה להתפרצויות דיכאון בתקופה זו.
הפרעות ביפולאריות (מאניה- דפרסיה): יש עדויות לכך שעקב נטייה לחדול מהטיפול התרופתי (ליתיום) בסמוך לתקופת ההתעברות, חלה עליה בהתפרצות המחלה, כפי שמוכר באוכלוסיה הכללית.
לגבי סכיזופרניה, התקפי חרדה והפרעות אכילה -מהלך מחלות אלו בהריון שונה מאישה לאישה תתכן החמרה, הקלה או יציבות.
כפייתיות (OBSESSIVE COMPULSIVE DISORDER) נוטה להחמיר בהריון.
חסרים מחקרים בנוגע לחרדה, אולם עפ"י הידע הקיים הריון מגביר חרדה ומתח.
מחלות פסיכיאטריות סימפטומאטיות נקשרות עם טיפול פרינטאלי ירוד, תזונה לקויה, התנהגות אימפולסיבית, אלימות, ונטייה לדיכאון אחרי לידה.

מטרות הטיפול: המטרה העיקרית בטיפול בהפרעות פסיכיאטריות היא השגת יציבות רגשית, וכך להפחית סיכונים לאם ולילוד. משמע- לעתים עדיף לטפל בסימפטומים, ולא לנסות ולהגיע לרמיסיה מלאה.
גורמים שבהם יש להתחשב: יש לקחת בחשבון את הסיכונים והיתרונות של כל האופציות הטיפוליות.
עקב העובדה שרבים מההריונות אינם מתוכננים מראש, חשוב לקחת בחשבון את התרופות המותרות והיעילות לתקופה זו, כשרושמים תרופה פסיכיאטרית לאישה בגיל הפריון.
מובן שעדיף אם האישה תתייעץ בעוד מועד, בנוכחות בן זוגה, ותתחיל את ההריון כשהיא יציבה ומסוגלת להתמודד עם המתח שטמון בתקופה זו ובאמהות. יש לשקול את חומרת המחלה, ההיסטוריה של התסמינים ללא תרופות, אילו תרופות בשימוש, והאם האישה מתכננת להניק. כמו כן יש לשקול את מערכת התמיכה שיש לאישה: האם היא מלווה בבן זוג, במשפחה, האם יש לה אפשרות לקבל עזרה בטיפול בילוד לאחר הלידה.
יש להציג בפני האישה ומשפחתה את כל האפשרויות הטיפוליות, ולנהל רישום מדויק.

האופציות הטיפוליות: פסיכותרפיה ותמיכה רגשית צריכות לעמוד בקדימות לטיפול תרופתי, בפרט אם התסמינים אינם חמורים, ואם ההריון נמצא עדין בראשיתו, בשלב האורגנוגנזיס.
קימות צורות שונות של טיפול פסיכותראפי: קוגניטיבי, התנהגותי, בינ-אישי, תומך, זוגי, קבוצתי.
חשוב לעודד את האשה להסיר גורמי מתח שניתן, כגון- הורדה בכמות הקפאין שהיא צורכת, הפסקת עישון וצריכת אלכהול,ולהמליץ על מנוחה.
יש להרגיע נשים, שמגלות תוך כדי נטילת תרופות פסיכיאטריות, כי הן הרות. במהלך השבועיים הראשונים להריון עדין לא נוצר מחזור הדם הרחמי- שלייתי, ולכן נטילת תרופות במהלך תקופה זו בטוחה באופן יחסי.
ניתן לתמוך בהורדת תרופות בקרב נשים שהיו יציבות במשך תקופה מסוימת, והתלקחות של המחלה נותרת בסיכוי נמוך.
יש להשתמש באופציה התרופתית כאשר הסיכון של התלקחות המחלה גדול מזה שבנטילת תרופות, ואזי יש לשקול את טובת הילוד ואת טובת האשה.
במצבים של פסיכוזות, חשש לאובדנות, מחלה סוערת ואי עליה הולמת במשקל, יש להעדיף טיפול תרופתי!
מן הראוי כי המטפל יביא את שיקולי הטיפול בפני המטופלת, וכך יאפשר לה להגיע להחלטה מתוך הבנה. (EDUCATED AND INFORMED DECISIONS).
ראוי לשתף בדיון את בן הזוג ואת רופא הנשים. יש לשאוף לתת את המינון הנמוך האפשרי בטווח הטיפולי.

יש יותר מחקרים על תרופות מקבוצת נוגדי דיכאון טריציקליים (TRICYCLIC ANTIDEPRESSANTS) ופרוזאק (FLUOXETINE) . מחקרים אלו מעידים כי השימוש בתרופות הנ"ל בטוח יחסית, ואינו גורם לעליה בהפלות או למומים מולדים בשכיחות גבוהה. יש פחות מחקר על תרופות חדשות מקבוצת ה SSRI. תרופות מקבוצת MONOAMINE OXIDASE INHIBITORS אסורות לנטילה בהריון, שכן הן גורמות לעליה בלחץ הדם.
מחקרו של נולמן מ-1997 ((NULMAN ) בדק את ההשפעה לטווח ארוך של החשיפה התוך רחמית לתרופות נוגדות דיכאון. הוא לא מצא הבדלים בין ילדים שנחשפו לפרוזאק FLUOXETINE ) ולתרופות מקב' הטריציקלים, לבין ילדים שלא נחשפו לתרופות, מבחינת מנת המשכל, השפה, וההתנהגות.

כאשר מטפלים בטרימסטר הראשון בתרופות הנפוצות לייצוב מצב הרוח, כגון: ליתיום, Valporic acid, וטגרטול (CARBAMAZAPINE) יש דיווחים על מומים מולדים. אולם מבין שלוש תרופות אלו, הסיכון בטיפול בליתיום הוא הנמוך ביותר, ולכן- כאשר קיים צורך, יש להעדיפו.דרך המתן המועדפת היא במספר מנות מדי יום כדי להימנע מחשיפה עוברית לכמויות מרוכזות של התרופה.
יש לעקוב בזהירות אחר רמות התרופה בדם, אשר נוטות לרדת עקב עליה בכמות הנוזל החוץ תאי והשתנות הפינוי הכיליתי בהריון.
הטיפול בשוק חשמלי בהריון (ECT) הוא טיפול בטוח. שיתוף פעולה בין הגורמים המטפלים (פסיכיאטר, רופא נשים ורופא מרדים) יביא לתוצאות טובות יותר. הטיפול משפר באופן ניכר ומהיר הפרעות קשות. (כגון: מאניה בלתי ניתנת לטיפול, דיכאון פסיכוטי).
יש לבצע את הפעולה בזהירות רבה.
מסקנות: כאשר מטפלים בנשים הרות בתרופות פסיכיאטריות יש להישען על הספרות העדכנית ביותר. התייעצות עם פסיכיאטר בעל ניסיון בטיפול בנשים בגיל הפריון יכול להביא לתוצאות טובות.

(תקציר ותרגום מאמר שהתפרסם ב- PSYCHIATRIC TIMES ינואר 2003 ע"י גמר בן משה)

דרג את הכתבהדירוג כתבה הפרעות נפשיות במהלך ההריון : 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
עבור לתוכן העמוד