סדרי עדיפויות בלידה

המטרה העיקרית העומדת לעיני כל מטפל בלידה הינו בטיחות. וזאת, למרות שאין ערובה שהלידה תהי לגמרי בטוחה על אף כל ההתערבויות שנעזר בהם בזמן הלידה.
מאחורי השאיפה לבטיחות זו עומדים סדרי עדיפויות שונים לכל אחד שמעורב בלידה, חלקם נכונים וחלקם מוטעים.

לרופאים - הכי חשוב שייוולד תינוק בריא.
למיילדת - הכי חשוב שהלידה תתקדם בצורה הטבעית ביותר או שחווית הלידה תהיה הכי טובה לאם.
לאמהות - ישנן סדרי עדיפויות אחרים.

סדרי עדיפויות מוטעים:
1. תינוק בריא
על מנת להצדיק את המטרה הזו לעתים אנו חוטאים לאם ולתינוק. אנו מבצעים כל מיני התערבויות שבסופו של דבר עלולות להוביל לניתוח קיסרי.
ההתערבויות האלו במסווה של "תינוק בריא" באות בעצם להסוות מטרות של הימנעות מאפשרות של תביעה משפטית, נוחות הרופא או הימנעות מכאב.
2. הימנעות מכאב
אפשר להבין את רצון המטפל להקל על כאב. אולם כאשר המטרה היא מניעת כאב אנו עלולים להוביל להתערבויות (ואקום, מלקחיים) שסותרות את המטרה של תינוק בריא.
3. פחד מפני תביעות משפטיות
הרבה מאד מההתערבויות בזמן הלידה נובעות לאו דווקא מהתועלת שיגרמו לתינוק/אם/לידה אלא מהתחושה שעשינו את המקסימום. הרופא חושב שאם ניתח את היולדת לא יבואו אליו בטענות שלא עשה את המקסימום בעוד שלמעשה יתכן וסיכן  על ידי הניתוח את התינוק/ אם
4. שמירה על יחסים טובים עם שותפי מקצוע
על מנת לשמור על יחסים טובים עם שותפי מקצוע ועל שמם הטוב בתוך המקצוע, יתכן מצב בו תעשה בחירה של המטופלים. לדוגמא: חוסר רצון לטפל ביולדת בסיכון גבוה יכול לגרום לכך שיולדת תלד לאו דווקא היכן שרצתה או שתלד ללא פיקוח מקצועי נאות. במקרה זה כאשר ההחלטה לטיפול קשורה בטובת המטפל ולא בטובת היולדת הרי שהיולדת תצא נפסדת.
5. הרצון לספק חווית לידה מסוימת
כאשר יותר חשוב לספק ליולדת את החווית הלידה שהיא בחרה מאשר ניהול הלידה לפי המצב  הנתון, יש חשש מסיכון היולדת. גם אם היולדת בוחרת ללדת בבית וגם אם היא צפתה לאפידורל בלידה, לא תמיד המצב מאפשר לספק לה את חווית הלידה שחלמה עליה. הכוונה הטובה הזו יכולה להוביל לעתים לאסון. יש לשקול כל פעולה וכל החלטה לפי המצב הנתון באותו רגע.
6. נוחות
הלידה אינה נוחה. הצירים אינם נוחים. ולעבוד  בתור מיילדת זה לא תמיד הכי נוח. לעתים הלידה מתחילה לאו דווקא כאשר נוח ליולדת/רופא/ צוות מיילדות וכד'.
תפקידנו אינו לעבוד לפי שיקולי נוחות-לא שלנו ולא של המטופלים שלנו.
זירוזים לנוחות יכולים להוביל לניתוח קיסרי, לידת תינוק לא בשל, בעיות מציצה ועוד.

סדרי עדיפויות נכונים:
1.בחירה מדעת
בחירה מדעת פירושה לא רק לדעת על הטיפול שניתן אלא לדעת גם מה החלופות לטיפול, תועלת מול סיכון של כל טיפול ותוצאות אפשרויות של כל טיפול.
להווה ידוע שהורים שנאמר להם כל זאת  וכל המידע ניתן להם מראש , יכולים לעשות בחירה מדעת ולרוב לא תובעים גם אם התוצאה אינה אידיאלית .
במצבי חירום בהם יש סיכון או סכנה, במידה ולא ניתנה להורים כל המידע, הם עלולים לתבוע אפילו כאשר הצוות נוקט בפעולות נכונות.
צריך לזכור שלעתים לכל פעולה שננקוט בה או נמנע ממנה יש סיכון ולעתים הבחירה היא  בדרך שתגרום פחות נזק. אין דרך פעולה שתבטיח מאה אחוז הצלחה ועל ההורים להחליט  על דרך הטיפול שמתאימה להשקפת עולמם.
2.טיפול המבוסס על עובדות (Evidence Based Practice)
EBP הולך יד ביד עם הסכמה מדעת. החלופות שאנו מציגים להורים צריכות להתבסס על מחקרים ולא רק על סמך ניסיון אישי. אין זה אומר שהניסיון של המטפל לא חשוב-אולם כאשר מציגים תוצאות של מחקרים שמסתמכים על מספרים גדולים וניסיון מצטבר יש להן יותר תוקף.
3. טיפול המתרכז באישה
הטיפול ביולדת חייב להיות כוללני. יש להקשיב ליולדת ולהתייחס אליה כאל פרט ייחודי. אין להסתמך על סטטיסטיקות וניסיון עבר. הקשבה והתייחסות אישית יכולה להביא לתוצאות לידה טובות יותר עבור אותה אישה ואפילו אם הלידה ארוכה , קשה או מסובכת.
מתן אפשרות ליולדת לבחור בצורה מושכלת ומודעת  בדרך הלידה שלה מובילה לתוצאת לידה טובה יותר. ורק היולדת יכולה לפרש מהי תוצאה טובה עבורה. אנו יכולים רק לתת את לה כלים שיעזרו לה במתן הפירוש.

Jennifer Rosenberg-Midwifery Today Winter 2002 pp18-19
(תורגם ותומצת על ידי חוה אלקלעי)

דרג את הכתבהדירוג כתבה סדרי עדיפויות בלידה: 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
עבור לתוכן העמוד