The Gaskin Maneuver

"מנוברה על– ארבע" כדי לצמצם פרע-כתף בזמן לידה.
 
על ידי יוסף פ. ברונר MD, סוזן דרומונד, RN , אנה ל. מיינן, MD,  ואיינה מאי גסקין מיילדת.
 
Journal of Reproductive Medicine, volume 43, 439-443, May 1998
 
 
המטרה של המחקר הייתה לדווח תוצאות קליניות עבור 82 מקרים של פרע-כתף שטופלו בעיקר עם "מנוברה על-ארבע" – שהיא, כפי שהשם מרמז כולל להניע אישה בלידה לעמידה על ידיים וברכיים.
 
 
אני הכנסתי לראשונה את ה"מנוברה על-ארבע" בארצות הברית בשנת 1976, אחרי שלמדתי על כך ממיילדת בליזיאנית שהיא למדה ממיילדות מאיות באזור ההררי בגואטמלה. הייתי ערנית לתסכול שרופאים מיילדים הרגישו בקשר לפרע-כתף, כאשר קראתי בשנת 1985 על מקרה שפורסם היה ב-American Journal of  Obstetrics and Gynecology (1985:152:479-84) דר' וויליאם זאבאנלי הרופא המיילד שטיפל במקרה, ניסה להפעיל לחץ מעל הפוביס (חיק), תמרוני רוטציה, וניסיון להעביר את היד האחורית, כולם ללא הצלחה. אז הוא החליט לנקוט בפעולה נואשת לסובב את הראש למצב קודם, לכופף את הראש ולדחוף את התינוק בחזרה לרחם, ולבצע ניתוח קיסרי דחוף שעה וקצת אחרי שראש התינוק הוחזר לרחם. התינוק שקל 5,454 גרם והוא היה בסדר.  דר' אג'ין סנדברג שכתב את המאמר על המנוברה התרשם  מכושר המציאות של זאבאנלי. "מנוברה זאבאנלי מתבקש בגלל פשטותה, נוחות הביצוע, והסטייה שאין שנייה לה מהדרך של פעולות קודמות ומחשבות מסורתיות. זה נותן לא רק אפשרות של פעולה טיפולית נוסף לבעיה קשה אלא גם חלון לעולם חדש לחשיבה מילדותית" הוא כתב.
 
על עצמו דר' סנדברג כתב: "אני מתייחס לעצמי להיות רק המרכיב שכותב את הרשומות של הרופאים המיילדים שמבצעים ואנו עוקבים אחרי הקסמים עד לרמה של הערצה גיבורית מעין דר' ווטסון עכשווי" (שקיבל פרס נובל ברפואה 1962)
 
שלוש שנים יותר מאוחר מאמר שני של סדברג על מנוברה זאבאנלי מופיע.
("מנוברה זאבאנלי מורחב: התפתחות של רעיון מהפכני".
American Journal  of Obstetrics and Gynecology: 1988; 158:1347-53)
הפעם הדגש היה על רישום נתונים של עוד תשע מקרים בו הרופא המיילד השתמש במנוברה זאבאנלי כדי לפתור פרע-כתף. באחד המקרים, ראש העובר "נשאר מחוץ לנרתיק משך 20 עד 25 דקות לפני שהוכנס שנית" התינוק נולד בניתוח קיסרי. מתוך 9 מקרים תינוק אחד מת לפני הלידה. יולדת אחת סבלה מאלח-דם ולאחר מכן היסטרקטומיה, תינוק אחד קיבל אפגר 1/4 אבל דווח עליו שתפקד כרגיל בגיל 7 שנים, ולתינוק אחד כיום יש דרגה קלה של פיגור שכלי.
 
בשנת 1993 מופיע עוד מאמר על השימוש במנוברה זאבאנלי:  ג'ימס או-לירי "חזרה של הראש לפרע-כתף: סטאטוס עכשווי ותפקיד עתידי של מנוברה זאבאנלי" Obstetrics and Gynecology, 1993; 82:847-50
ברישום של או-לירי יש 59 מקרים שבו ניסו להשתמש במנוברה זאבאנלי.  בשישה מקרים לא הצליחו להחזיר את הראש לרחם. שלושה מהם עברו סימפיזיוטומיה (חתך כירורגי דרך הליגמנט הרוחבי-תחתון) ואחת עברה היסטרוטומיה. (הוצאת רחם). על יתר האמצעים כדי ללדת את שני העוברים האחרים לא דיווחו במאמר זה.
 
"אחרי החייאה רק 16 תינוקות הראו מצב קליני שנתן להם אפגר 0 עד 3" ארבע תינוקות עם סיבוכים פרכסו כאשר הם היו במחלקת ילודים  לשניים מהם יכולה להיות פגיעה נאורולוגית תמידית או שיתוק מוחין. שני תינוקות גדולים נפטרו, אחת מדימום בקיבה והשני עקב חוסר חמצן חריף למוח (Severe Hypoxic-Ischemic encephalopathy).
12 תינוקות סבלו משיתוק ע"ש ארב, ומתוכם ל-5 תינוקות זה נשאר קבוע.
 
סיבוכים אימהיים כללו 32 קרעים ברחם, 3 קרעים של הסגמנט התחתון של הרחם, 6 מנות דם ו-8 תהליכים מחלתיים לאחר ניתוח.
 
ידעתי על המאמרים האלה מאמצע שנות השמונים, כאשר אני התחלתי רישום של לידות עם פרע-כתף, שטופלו קודם כל בטכניקה של עמידה על ידיים וברכיים.
מיילדות מאזורים שונים בארצות הברית הוסיפו את המקרים שלהם לרישום, וכן גם רופא משפחה שהשתמש בפעולה מספר פעמים בבית חולים. "המנוברה על-ארבע" כדי לשחרר פרע-כתף בזמן לידה הינו תוצאה של דווח הרישומים.
 
מתוך 4452 לידות נרשמו 82 מקרים של פרע-כתף שטופלו במנוברה על-ארבע.  הגדרה של פרע-כתף במחקר זה הוא חוסר יכולת ללדת את הכתפיים של העובר אחרי לידת הראש, ללא פעולה מיוחדת.
32 מהמקרים של פרע-כתף שהופיעו במרכז לידה החווה פרסמו קודם לכן ב-Journal of Family Practice (1991; 32:625-629)
 
משקלם של 50% מהתינוקות היה מעל 4 קילו: 17 תינוקות או 21% שקלו מעל 4500 גר': 30 תינוקות קיבלו ציוני אפגר 6 או מתחת בדקה ראשונה  ושניים קיבלו אפגר 3 או מתחת: ציון אפגר של 5 דקות אחד בלבד היה 6 או מתחת: שזה 1.2% : 49 מהנשים או 60% ילדו מעל לחיץ שלם, ולא היו קרעים דרגה שלוש או ארבע: לאישה אחת הייתה דימום יתר שלא הזדקקה למנות דם: לתינוק אחד היה שבר של עצם הזרוע.
 
הדבר הכי משמעותי במחקר זה היו התוצאות השליליות. לא היו מקרי מוות תוך רחמי או מוות ילודים. אף תינוק לא סבל שיתוק ע"ש ארב, לא זמני ולא תמידי. לא נצפו פרכוסים אצל הילודים, דימום, שיתוק מוחין, חוסר חמצן חריף למוח או שברים של עצם הבריח.
 
 
נשים לא הזדקקו לטוקוליטיקה בזמן הלידה. לא נצפו קרעים בנרתיק, צוואר הרחם או רחם. אף אישה לא הזדקקה למנת דם ולא היו מקרים של חסימת מעיים, או תסחיף ריאתי לאחר הלידה. בסה"כ סיבוכים אימהיים הקשורים עם "גסקין מנוברה" היה 1.2% (מקרה אחד) של דימום לאחר לידה שלא דרש מתן דם. סבוכים לתינוקות היו 4.9%, אף אחד מהמטופלים לא הזדקק לפעילויות נוספות. המנוברה על שם גסקין תרמה לשחרור פרע-הכתף בכל המקרים. בנוסף פעולה זאת בלתי פולשנית ודרושה רק שינוי תנוחת היולדת. זמן ממוצע כדי לבצע הגסקין מנוברה ולסיים את הלידה היה 2-3 דקות, הרווח הארוך ביותר היה 6 דקות.
 
איך אפשר להעביר יולדת על מיטת לידה בתנוחה שכיבה/ חצי ישיבה לתנוחה על-ארבע? ברונר מדווח שבבית חולים אוניברסיטאי  וואן דר בילט נשים עם אפידורל עוברות ממיטה למיטה בלידה באופן שגרתי תוך פחות מדקה. עם תרגול, צוות מנוסה בחדר לידה יכול להעביר יולדת לתנוחה על-ארבע תוך דקות ספורות. עוד יתרון של תנוחה על-ארבע שהוא לא מונע ביצוע פעולות אחרות כמו מקרוברטס, לחץ מעל הפוביס, רוטציה של כתף, לידת היד האחורי ואפילו מנוברה ע"ש זאבאנלי.
 
המסקנה של המחקר היא שמנוברה על-ארבע נראית  טכניקה  מהירה, בטוחה, ויעילה  בחדר לידה או כל מקום אחר בו יולדים, לצוות מנוסה ברמות שונות. מן הדין שמחקרים עתידיים ימצאו דרכים איך להוסיף טכניקה זאת לעבודה של מיילדות ומיילדים" .     
 
 
http://inamay.com/archive/gaskin_maneuver.php
 
 
תירגום: נלי כהניא הרמן, מיילדת.
         

דרג את הכתבהדירוג כתבה The Gaskin Maneuver: כוכב 1
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
עבור לתוכן העמוד