פונדוסקופיה או אופטלמוסקופיה היא בדיקה המאפשרת לבחון את חלקה האחורי של העין על ידי מכשיר בשם אופטלמוסקופ. בדיקה זו נעשית כחלק מבדיקת עיניים שגרתית והיא חשובה על מנת לבחון את מצב הרשתית, העצב האופטי (עצב הראייה) וכלי הדם הגדולים. כחלופה לפונדוסקופיה או בנוסף אליה ניתן לבצע צילום פונדוס שמאפשר ניתוח תמונה מאוחר לא בסוף לביצוע הבדיקה , ואף ניתן להשוות בין צילומים שונים לאורך הזמן לבחינת החמרה במצב קיים או תגובה לטיפול.
הבדיקה משמשת על מנת לזהות ולהעריך מצבים שונים כגון היפרדות או קרע ברשתית, רטינופתיה סוכרתית, גלאוקומה, יתר לחץ דם, ניוון מקולרי שקשור לגיל, מלנומה של העין, בעיות בעצב האופטי ועוד. במטופלים הסובלים מכאב ראש למשל, ממצא של דיסק נפוח בפונדוסקופיה הוא סימן מפתח, שכן הממצא יכול להעיד על לחץ תוך גולגולתי (ICP) מוגבר שעשוי לנבוע מהידרוצפלוס, גידול במוח, דימום, יתר לחץ דם תוך גולגולתי שפיר ומצבים נוספים.
במטופלים עם סוכרת חשוב לבצע בדיקת פונדוסקופיה שגרתית אחת לחצי שנה (ולעיתים אף יותר, בהתאם להנחיות הרופא המטפל) לטובת זיהוי מוקדם של רטינופתיה סוכרתית. סוכרת היא אחד הגורמים המובילים לאובדן ראייה אך ניתן למניעה על ידי טיפול לייזר לרשתית במידה ומזוהה בשלב מוקדם. כמו כן, במטופלים הסובלים מיתר לחץ דם ניתן לעיתים לחזות סיכון מוגבר לשבץ על ידי התבוננות בכלי הדם של הרשתית.
כאמור, הבדיקה מבוצעת על ידי אופטלמוסקופ, כלי ששולח קרן אור בהירה ישירות לתוך העין או דרך מראה קטנה או פריזמה. האור משתקף מהרשתית חזרה דרך חור קטן באופטלמוסקופ, ודרכו רופא העיניים צופה בתמונה מוגדלת של המבחנים בחלקה האחורי של העין כולל הדיסק האופטי, הרשתית, מקולה, כלי הדם של הרשתית ועוד. כאשר האישונים מורחבים מתאפשר שדה ראייה רחב יותר דרכו הרופא יכול לבחון את מצב העין ולכן לרוב הרופא יבצע הרחבת אישונים על ידי טיפות הרחבה כחצי שעה לפני תחילת בדיקת הפונדוסקופיה.
הבדיקה עצמה אינה כואבת אך עלולה להיות תחושת חוסר נוחות בעת טפטף טיפות ההרחבה או סינוור בחשיפה לאור בהיר כמו אור האופטלמוסקופ או אור שמש. כמו כן ייתכן טשטוש ראייה עד אשר חולפת השפעת טיפות ההרחבה. על כן מומלץ להשתמש במשקפי שמש אחרי הבדיקה ולהיעזר במלווה לצורך התניידות בטוחה.